<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית שלישי שער ששי</h1>
<h2>דף יא.</h2>
כבר ביארנו בסוף שער השלישי של בית שני שחלב טריפה אסור כגוף הטריפה. ולפיכך בהמה טריפה שגבנו גבינות מחלבה אסורין. גבנו גבינה מבהמה ידועה ונשחטה ונמצאת טריפה, כגון שנמצאת מחט בעובי בית הכוסות או באחד מהמקומות שעושה אותה טריפה, אם הוגלד פי המכה בידוע שהיה שלשה ימים לכל הפחות קודם שחיטה, ולפיכך כל החלבות והגבינה שגיבנו ממנה תוך שלשה ימים לפני השחיטה אסורין בודאי. ואם לא הוגלד פי המכה הרי זה ספק, וכן כשהוגלד פי המכה ונעשו גבינות מחלבה קודם שלשה ימים, יש מגדולי החכמים שאסרו, ואע"פ שחזקה דאוריתא ויש לומר שמעמידין הבהמה על חזקתה, שהרי בשעה שנוצרה בחזקת כשירה היא, אפילו כן גבינות אלו אסורות, שלא אמרו חזקה דאוריתא אלא בחזקה שיש לה עת ברור, כחזקת פנויה שבשעה שנולדה פנויה היתה בבירור, וכן חזקת נשואה כשנשאת נודע בבירור שהיא נשואה, אבל בהמה לא נודע בבירור בשעה שנולדה שלא היתה טריפה, שמא טריפה מן הבטן היא, אלא שכשעברו עליה שנים עשר חודש נודע שלא היתה טריפה כשנולדה, וכן כל זמן וזמן שהיא חיה נודע שהיתה כשירה קודם שנים עשר חודש מזמן זה, וכל חזקה כזו שאין לה זמן ברור אין הולכין אחריה. ויש מי שמתיר. ונותן טעם לדבריו, לפי שרוב בהמות כשירות הן, והולכין אחר הרוב דבר תורה, וזו עכשיו היא שנטרפה, שהרי אמרו (חולין ט', א') בהמה שנשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה. ומכל מקום בטרפות סירכא וכיוצא בזה, שאי אפשר לומר שעכשיו ממש נטרפה, אסורות, דכל שאתה יודע באמת שלא נטרפה עכשיו ממש אם כן כבר יצאה זו מחיים מחזקת הרוב ואי אתה יודע זה כמה, ובספק איסורי תורה ספקא לחומרא. וכן אמרו משמם של מקצת הגאונים שהבהמה שנמצאת טריפה אסורין הגבינות שנעשו מחלבה למפרע. היו הבהמות רבות ונמצאת אחת מהן טריפה הולכין בה אחר שיעור ששים כשאר האיסורין.
